מדריך שתילה והשקיה
מדריך שתילה והשקיה שתילת עץ חדש היא שלב קריטי שישפיע על התפתחותו לאורך שנים. הצלחת הקליטה אינה תלויה רק בפעולת השתילה עצמה, אלא בתהליך שלם הכולל תכנון נכון, הכנת הקרקע, שתילה מדויקת והשקיה מותאמת. קליטה מוצלחת של עץ מתחילה עוד לפני שלב השתילה, בתכנון נכון של מיקום, קרקע ומערכת השקיה. במדריך זה נפרט את השלבים […]
7 דקות קריאה
שיתוף התוכן עם חברים
מדריך שתילה והשקיה
שתילת עץ חדש היא שלב קריטי שישפיע על התפתחותו לאורך שנים.
הצלחת הקליטה אינה תלויה רק בפעולת השתילה עצמה, אלא בתהליך שלם הכולל תכנון נכון, הכנת הקרקע, שתילה מדויקת והשקיה מותאמת.
קליטה מוצלחת של עץ מתחילה עוד לפני שלב השתילה, בתכנון נכון של מיקום, קרקע ומערכת השקיה.
במדריך זה נפרט את השלבים החשובים — מה לעשות, ומה עדיף להימנע ממנו, על מנת שכל אחד יוכל להנות מהעץ החדש שבחר לגינתו לאורך זמן.
המדריך מתייחס לשתילת עצי נוי בוגרים ושיחים מעוצבים באדמה.
שלב ראשון – בחירת מקום שתילה והכנת האדמה
שטח השתילה צריך להיות נקי מפסולת, אבנים, שאריות בנייה וצנרת.
יש להתייחס מראש ל: גודל העץ בבגרותו, קרבה למבנים, שבילים ותשתיות , קווי חשמל ומתח. בנוסף נשים לב לשתילה על יד ריצוף, מדרכה, או כל שטח בנוי מבחינת אופי התפתחות השורשים כעץ בוגר. מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע בקשר לגודל העץ בבגרותו ולאופי התפתחות השורשים.
מומלץ להכין מראש מערכת השקיה אוטומטית מבעוד מועד.
הכנת הקרקע – הגישה המקצועית
במרבית המקרים, מומלץ לשמר את הקרקע המקומית ולהימנע מהחלפה מלאה שלה, על מנת לאפשר לעץ הסתגלות טבעית לתנאי הסביבה והתפתחות שורשים תקינה מעבר לבור השתילה.
יש לנקות את הקרקע מפסולת, אבנים ושאריות בנייה, ולשפר את האוורור במידת הצורך, במיוחד בקרקעות דחוסות.
בקרקעות בעייתיות — כגון קרקע מזוהמת, חולית מאוד (בעלת ניקוז מהיר במיוחד) או קרקע כבדה ודחוסה עם ניקוז לקוי — ניתן לשפר את תנאי הגידול באמצעות החלפה חלקית של הקרקע בבור השתילה לאדמה מתאימה יותר (כגון חמרה או חמרה חולית), ולעיתים בשילוב אדמת גן איכותית.
בעת שיפור הקרקע, יש להקפיד שלא ליצור שכבת קרקע מנותקת או “כיס” אדמה שונה מהסביבה, שכן מצב זה עלול להגביל את התפתחות השורשים וליצור הבדלי לחות וניקוז.
כחלק משיפור מתון ומבוקר של הקרקע, ניתן לשלב קומפוסט מעובד ומפורר בכמות מתונה בלבד, תוך ערבוב אחיד עם הקרקע המקומית. קומפוסט תורם לשיפור מבנה הקרקע ויכולת אחיזת המים, ומומלץ לשלבו בכמות של כ־30–50 ליטר לעץ (בהתאם לגודלו), ביחס של כ־15% קומפוסט ו־85% אדמה. יש להימנע מהוספת קומפוסט בכמות גבוהה יותר, שכן תערובת עשירה מדי עלולה לפגוע בהתפתחות מערכת השורשים, להגביל את התפשטותה ולפגוע בקליטת העץ.
שלב שני- הכנת בור שתילה
יש לחפור בור שתילה רחב פי 2–3 מגוש השורשים, כאשר עומק הבור יהיה זהה לגובה גוש השורשים — ללא העמקה מיותרת.
יש לזהות את צוואר השורש — נקודת החיבור בין הגזע לשורשים. נקודה זו חייבת להישאר בגובה פני הקרקע או מעט מעליה. כיסוי צוואר השורש באדמה עלול לגרום לריקבון, לפגיעה בהתפתחות העץ ואף לכשל בקליטתו.
אין למלא את הבור במים לפני השתילה. למרות שקיימות המלצות לכך, מניסיוננו פעולה זו עלולה לגרום להתמוטטות דפנות הבור, לפירוק גוש השורשים ולפגיעה ביציבות השתיל. את המים הדרושים יש לספק לעץ רק לאחר סיום השתילה, במסגרת השקיית הרוויה הראשונית.
במקרים בהם הקרקע באתר אינה מיטבית לגידול (קרקע דחוסה, חולית מאוד או בעלת ניקוז לקוי), מומלץ להגדיל את נפח בור השתילה, על מנת לאפשר תנאי קליטה טובים יותר והתפתחות שורשים תקינה.
שלב שלישי- שתילה
יש לקרב את העץ אל בור השתילה, ולהסיר בעדינות את תחתית שק הגידול בלבד, תוך הקפדה על שמירת גוש השורשים בשלמותו.
יש להניח את העץ בתוך הבור כך שצוואר השורש נמצא בגובה פני הקרקע. לאחר מכן יש ליישר את העץ, ולבחון אותו ממספר זוויות לפני מילוי האדמה, על מנת לוודא שהוא עומד באופן ישר ומדויק.
יש לשים לב לכיוון הענפים ביחס לסביבה – שבילים, מבנים, קירות או תשתיות – ולמקם את העץ בהתאם.
לאחר מיקום נכון:
- יש למלא אדמה עד מחצית גובה שק הגידול
- לשלוף בעדינות את שארית השק כלפי מעלה
- להמשיך במילוי הבור עד לסיום
תהליך הידוק האדמה
יש למלא את בור השתילה באופן הדרגתי, כאשר לאחר כל הוספה של שכבת אדמה בעובי של כ־10–20 ס"מ, יש לבצע הידוק עדין באמצעות דריכה קלה. פעולה זו נועדה לצמצם היווצרות כיסי אוויר בקרקע, תוך שמירה על מבנה קרקע מאוורר.
יש להימנע מדחיסה מופרזת העלולה לפגוע באוורור הקרקע ובהתפתחות מערכת השורשים, וכן להקפיד שלא לגרום נזק לגוש השורשים במהלך פעולת ההידוק. אין לבצע מילוי או הידוק באמצעות אדמה רטובה.
עם סיום מילוי הבור, יש להקפיד כי פני הקרקע סביב העץ יהיו מעט מוגבהים (שיפוע חיובי), כך שמים יתנקזו הרחק מצוואר השורש ולא יצטברו סביבו.
בנוסף, מומלץ להשאיר אזור נקי מצמחייה, חיפויים או ריצוף בקוטר של כ־1–1.5 מטר סביב הגזע, לפחות בשנתיים הראשונות, על מנת לאפשר אוורור קרקע, חדירת מים תקינה והתפתחות שורשים מיטבית.
שלב רביעי – תמיכה וקשירה
תמיכה בעץ תתבצע רק במקרים בהם קיימת לכך הצדקה, בהתאם למכלול גורמים- יציבות העץ, מבנה הנוף, יחס בין גודל בית השורשים לגובה העץ, תנאי הרוח באתר ועמידות המין לרוחות.
במידה ונדרשת תמיכה, מומלץ להשתמש בשתיים עד שלוש סמוכות, הממוקמות באופן המאפשר ייצוב העץ תוך שמירה על תנועתיות טבעית.
קשירת העץ תתבצע באמצעות רצועה מתאימה, רחבה וגמישה, על מנת למנוע חיגור (לחץ או חניקה) של קליפת הגזע. יש להקפיד על קשירה שאינה נוקשה, כך שתתאפשר לעץ תנועה מסוימת – תנועה זו חיונית להתפתחות מערכת שורשים ומבנה גזע יציב.
תמיכה המגבילה לחלוטין את תנועת העץ עלולה להחליש את המבנה המכני שלו, להגביר רגישות לרוחות ואף להוביל לקריסה בעתיד. לפיכך, יש להשאיר את התמיכה למשך פרק הזמן הקצר ביותר הנדרש.
במהלך תקופת התמיכה, נמליץ לבצע בדיקות תקופתיות ולוודא כי לא נוצר חיגור באזור הקשירה, וכי הרצועות אינן פוגעות בקליפת העץ.
שלב חמישי – השקיה
יש להקפיד כי גוש השורשים יהיה לח מרגע יציאת העץ מהמשתלה ועד לשתילתו בקרקע, על מנת למנוע התייבשות ופגיעה בקליטה.
1. מיד לאחר סיום השתילה
יש לבצע השקיית רוויה עמוקה, בהיקף של כ־50 ליטר לעץ (במשך כ־2–3 שעות), ישירות אל גומת השתילה. מטרת השקיה זו היא להצמיד את הקרקע לשורשים ולסלק כיסי אוויר מבית השורש. יש לפרוס מערכת טפטוף בצורת לולאה כפולה סביב העץ, בקוטר מעגל השורשים, תוך הקפדה שלא להצמיד את הטפטפות לצוואר השורש.
2. שלב הקליטה (שבוע ראשון – שלושה עד ארבעה שבועות)
במהלך השבוע הראשון לאחר השתילה יש להשקות את העץ מדי יום בהשקיית רוויה (כ־30 ליטר), תוך הקפדה כי כל גוש השורשים עד עומק תחתית הבור נשמר לח באופן רציף.
לאחר מכן, תדירות ההשקיה תיקבע בהתאם לעונה ולסוג הקרקע — בקיץ ובקרקעות קלות ייתכן צורך בהמשך השקיה תכופה (לעיתים יומית), בעוד שבקרקעות כבדות או בעונות קרירות ניתן לעבור להשקיה לסירוגין. יש לשמור על לחות יציבה באזור בית השורשים לאורך כל תקופת הקליטה, הנמשכת בדרך כלל כ־3 שבועות בחורף ועד כ־4 שבועות בקיץ. בשלב זה מומלץ להשתמש במערכת השקיה ממוחשבת בטפטוף, ולא להסתמך על השקיה ידנית.
3. שלב ההתבססות (שנה ראשונה)
מסיום שלב הקליטה ולאורך השנה הראשונה, יש לעבור להשקיה לסירוגין — יום כן, יום לא. בקרקעות כבדות ניתן להפחית את התדירות ל־2–3 השקיות בשבוע.
4. לאחר התבססות
לאחר השנה הראשונה, יש לעבור להשקיה של פעמיים בשבוע, ובקרקעות קלות – שלוש פעמים בשבוע. עם הפחתת תדירות ההשקיה, יש להגדיל את משך ההשקיה בכ־20–25%, על מנת לאפשר חדירה עמוקה של מים לאזור השורשים.
מומלץ להמשיך במשטר השקיה זה במשך מספר שנים, ולאחר מכן ניתן לעבור להשקיה עמוקה – השקיה בתדירות נמוכה יותר אך למשך זמן ממושך, המאפשרת למים לחדור לעומק הקרקע ולעודד התפתחות מערכת שורשים יציבה ובריאה – בתדירות של פעם בשבוע.
דגשים מקצועיים להשקיה
- משטר ההשקיה נקבע בהתאם לסוג הקרקע ולסוג העץ.
- בקרקעות קלות (חוליות/חמרה) המים מחלחלים במהירות – נדרשת השקיה תכופה יותר.
- בקרקעות כבדות (חרסיתיות) אחיזת המים גבוהה – יש להיזהר מהשקיית יתר.
- מומלץ להשתמש ב־3–5 טפטפות סביב העץ, בהתאם לגודלו, במעגל סביב אזור השורשים.
- יש להקפיד על ניקוז תקין — אין לאפשר הצטברות מים סביב צוואר השורש.
- לפני כל השקיה יש לוודא כי הקרקע לחה אך לא רטובה מדי – עודף מים מעיד על בעיית ניקוז.
- לאחר תחילת ההשקיה, ייתכן שתתרחש שקיעת קרקע וחשיפת חלק מגוש השורשים – במקרה כזה יש להשלים אדמה ולהמשיך בהשקיה כרגיל.
- חישוב כמות המים מתבצע לפי שטח הנוף הירוק: כ־3–5 ליטר מים ליום לכל 1 מ"ר נוף.
- יש להתאים את הכמות לעונה ולאקלים – הפחתה בחורף והגדלה באזורים חמים ויבשים.
- יש להימנע משימוש בצינור השקיה המקיף את הגזע, שכן קיפולים בצינור עלולים לפגוע בזרימת המים.
- בעונות גשומות יש להתחשב בכמות המשקעים, ובמקרה של מחסור בגשם – להשלים באמצעות השקיית עזר
לסיכום
שתילה נכונה היא שילוב של תכנון, דיוק וסבלנות.
עבודה נכונה עם הקרקע המקומית, שתילה בגובה נכון והשקיה מבוקרת -הם המפתח לעץ בריא, יציב ומתפתח לאורך שנים.
כתבות נוספות
אהבתם? שתפו את התוכן עם חברים